- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ע"פ 2121/03
|
ע"פ בית המשפט העליון בירושלים |
2121-03
27.10.2003 |
|
בפני : 1. דליה דורנר 2. דורית ביניש 3. אדמונד לוי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בשיר מוחמד עו"ד אריה ליכט |
: מדינת ישראל עו"ד דפנה ברלינר |
| פסק-דין | |
השופטת ד' דורנר:
המערער הורשע על-יסוד הודאתו בתקיפה ובניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות וכן בעבירות בנשק שלא-כדין. נגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל ו-30 חודשי מאסר על-תנאי. לפי העובדות שבהן הודה, המערער - יחד עם אדם אחר - תקפו את המתלונן במקל, לאחר שאיים על המערער קודם לכן, ואף נאבקו עמו כדי להוציא מרשותו את האקדח שנשא. משעלה הדבר בידי המערער, טען את האקדח וירה מספר כדורים לעבר המתלונן. כתוצאה מהתקיפה נחבל המתלונן בכל חלקי גופו. למרות עובדות אלה, המצביעות על התנהגות חמורה ומסוכנות, המליץ שירות-המבחן לא לכלוא את המערער אלא להסתפק במעצר, שירוצה בעבודות שירות. זאת, לאור נסיבות אישיות קשות במיוחד של המערער וכן עברו הנקי וגילו הצעיר. שירות-המבחן חיווה דעתו, כי כליאת המערער עשויה לגרום לו לנזק שלא יהיה ניתן לתקנו.
בערעור כנגד חומרת גזר-הדין סמך סניגורו של המערער, עורך הדין אריה ליכט, שטען למרשו כל אשר ניתן לטעון, על חוות דעת שירות-המבחן. הוא סיפר כי המערער הורשע בבית-משפט השלום בעבירה של אלימות שביצע לפני שעבר את העבירות מושא הערעור. הוא ממתין לגזר-דינו, אשר יושפע מהחלטה הנ"ל. כאמור, הטענה המרכזית היא ההשפעה הקשה של הכלא על המערער. דא עקא, שהתסקיר המשלים של שירות-המבחן מלמד, כי חשש זה התבדה. המערער, הכלוא כבר מזה שבעה חודשים, מתפקד היטב, לומד מקצוע בקורס, ובעתיד הקרוב אמור לצאת לחופשה. אם ימשיך בהתנהגותו הטובה, סביר כי ישוחרר ברשיון על-ידי ועדת השחרורים בתאריך 1.4.04, עם תום ריצוי שני שליש מעונשו.
בנסיבות אלו, איננו רואים מקום להתערב בגזר-דינו, ככל שנוגע הוא למאסר בפועל. לעומת זאת, המאסר המותנה הוא ממושך מדי. בעקרון, לא רצוי לגזור מאסר מותנה העולה על שנתיים. עונש כזה כובל את ידי בית-המשפט שיוטל עליו לגזור את דינו, אם חלילה יכשל ויפר את התנאים. העונש המותנה צריך להיות גם ביחס מתאים למאסר שהוטל בפועל.
בהתחשב באמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור בחלקו, מבטלים את ההוראה הנוגעת למשך המאסר המותנה וקובעים תחתיה מאסר על-תנאי למשך שנה אחת. התנאי הוא כפי שקבעו בית-המשפט המחוזי.
ניתן היום, א' בחשוון תשס"ד (27.10.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
